איך לעשות שינוי משפחתי?

תקופת “אחרי החגים” הגיעה ואיתה גם חובת ההוכחה לשינויים שהבטחנו שנערוך בחיינו. ערכנו דין וחשבון פנימי ביום כיפור, איחלנו לעצמנו שנה שונה ומשופרת בראש השנה, ועכשיו כל שנותר הוא לבצע.
יחד עם זאת, למרות הרצון הכן והטוב שלנו להפסיק לצעוק על הילדים / להשקיע יותר בזוגיות / לבלות יותר זמן משפחתי וכד’, הרבה פעמים איכשהו הדברים לא באמת משתנים ואנחנו חוזרים מהר מאוד למה שהיה.
אז כדי שהפעם הדברים יראו אחרת, כדאי לשים לב לנקודות הבאות-

– אם אנחנו רוצים משהו באמת, אנחנו חייבים להפוך את השאיפות למעשים, לתרגם את האמירות לפעולות ולמועדים, ולפנות חלל לכניסת הדברים החדשים שהשינוי המיוחל מביא.
כלומר, זה דבר אחד להגיד שאנחנו רוצים להיות הורים יותר רגועים, או להפסיק לריב עם בני הזוג שלנו, אבל מה זה אומר מבחינת מעשים? מה אנחנו צריכים לעשות בשביל זה? – לקרוא על הנושא? להירשם לקבוצת הורים? לבלות זמן איכות עם כל אחד מהילדים? לשים את הטלפון בצד כשאני עם הילדים? להתחיל תהליך של ייעוץ זוגי? לצאת לדייט אחת לשבוע? לדבר כל יום עם בן/ת הזוג על מה שעובר על כל אחד מאיתנו? להחמיא, לפנק ולעשות כל יום משהו שמראה שחשבתי על בן/ת הזוג שלי? וכד’.

-אחרי שתרגמתם את הרצונות למעשים, והכיוון קצת יותר ברור, בדקו מתי בדיוק אתם מתכוונים לעשות את המעשים האלה? כשהמטבע היקר ביותר בימנו הוא הזמן, אנחנו חייבים לבטא את הרצונות שלנו דרך שינויים בלו”ז.
דאגו לשבץ ביומן את מה שאתם רוצים לעשות. אתם חושבים שאתם צריכים להיות יותר בבית, הכניסו ללו”ז את הימים שבהם אתם מסיימים לעבוד יותר מוקדם. החלטתם שתקדישו זמן איכות לכל ילד, רישמו ביומן מתי זה הולך לקרות. אתם יודעים שאתם צריכים יותר לפרגן לבן/ת הזוג, הכינו תזכורת שתקפוץ לכם כל יום ותוודא שאתם זוכרים לעשות משהו בעניין. כשמשהו נמצא בתוך הלו”ז שלנו, יש הרבה יותר סיכוי שהוא יתקיים.

-להרגיע את הציפיות שלנו, או יותר נכון, להתרכז במה שכבר כן הצלחנו להשיג. הרבה פעמים, כשאנחנו רוצים משהו שהוא גדול מידי, או מצפים מעצמנו לשינוי מהיר מידי, אנחנו גם יכולים מהר מאוד להתייאש ולתסכל את עצמנו. היו סלחנים כלפי עצמכם, זכרו שלא הכל הוא או הכל או כלום, רככו מעט את השאיפות והדרישות מעצמכם, חפשו מה כן השתנה והשתפר, וחזקו את עצמכם על מה שכבר כן קרה ועבד, גם אם הוא קטן, כי בסופו של דבר, מה ששמים עליו פנס – גדל, ותחושה שאנחנו עושים, מסוגלים ומשיגים, תיתן לנו מוטיבציה אדירה להמשך.

– אם בכל זאת הדברים לא קורים, ערכו עם עצמכם תהליך של מודעות. שאלו את עצמכם – האם אתם באמת רוצים את מה שאמרתם שאתם רוצים, באופן שבוא ניסחתם אותו? על מה תצטרכו לוותר אם תערכו את השינוי? ממה אתם חוששים במידה והשינוי כן יתרחש? וכד’.
למשל, זה ברור שאנחנו רוצים ילד עצמאי, אבל האם אנחנו מוכנים לוותר על התחושה שאנחנו כל כך חשובים ושאי-אפשר בלעדינו?. או למשל, אנחנו מאוד רוצים לריב פחות עם בן/ת הזוג שלנו, אבל האם אנחנו מוכנים להתאמץ בשביל זה, לוותר, או להתסכן בפגיעה או אכזבה?. אם אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לעשות משהו אבל הדברים לא קורים, יש סיכוי די טוב שיש משהו עמוק יותר בנו שיודע מה הוא מרוויח מהמצב או מה מפחיד אותו בשינוי – נסו למצוא אותו.

אחרי החגים שמח!

מוזמנים ומוזמנות לצפות בפינה ששודרה בשבוע שעבר שבה דיברנו על הנושא