אם זה לא טוב מההתחלה, יש מה להציל?
“אם הם לא מסתדרים עכשיו, איך הם יחזיקו כל החיים?”
“מי שצריך ללכת לייעוץ זוגי עוד לפני החתונה, עדיף שיפרד לפני שיהיה רק יותר קשה לפרק”
“מה שלא עובד מההתחלה, עדיף פשוט לשחרר”
משפטים מהסוג הזה אני שומעת לא מעט, ויותר ממבינה למה הדברים נאמרים. הרי ברור שבני זוג שמתקשים להסתדר כשהורמוני האהבה בשיאם, כשהכל עדיין מאוד טרי וקיטשי, רק יתקשו יותר כשיגיעו הילדים ויתווספו עוד ועוד נושאים ומשימות שהם יתבקשו לנהל ביחד.
אבל האמת היא שלמשך הזמן שבני זוג נמצאים יחד, אין השפעה גדולה יותר על הצלחת הקשר, בהשוואה לפרמטרים אחרים שמשמעותיים בעיני הרבה יותר.
אולי אפילו להפך.
זוגות שמוצאים לנכון ללמוד ולהיעזר בתחילת הקשר, מוכיחים בכך שיש להם את מה שדרוש כדי להצליח-
הם מראים שהזוגיות חשובה להם ושהם מוכנים להתאמץ בשבילה
הם מראים שהם מוכנים ללמוד, להסתכל על עצמם, ולקחת אחריות
הם מראים שהם מספיק גמישים מחשבתית כדי לקבל עוד דעות ורעיונות
הם מראים שהם לא מרימים ידיים גם כשקשה
הם מראים שהם מאמינים בעצמם ובבני הזוג שלהם שישיגו את המטרות שאליהן הם מכוונים
הם מראים שהם מבינים שהקשיים בזוגיות סביר שישוחזרו ממילא בכל קשר
הם מראים שהם יודעים שלא כזה פשוט למצוא אהבה, בטח לא כזו שמוכנים לטרוח בשבילה
אם אלה לא פרמטרים שחשובים להצלחתה של זוגיות לאורך זמן, אז אני לא יודעת מה כן 
ובואו, ממילא עצם זה שאנשים מסתדרים ממש טוב לפני החתונה, לא בדיוק משמש אינדיקציה לכך שבהמשך הדרך הכל יהיה בסדר..
אז בפעם הבאה שאתם רואים אנשים שמספיק חשוב להם להרחיב את הידע ואת המודעות שלהם, להיעזר וללמוד איך להיות טובים יותר לעצמם ולסביבתם, תרימו להם ותרימו לקשר שלהם- פשוט כי יש בהם כבר מתחילת הקשר, הרבה ממה שצריך כדי להצליח!
ככה זה נראה כשהזוגיות חשובה לאנשים.
