אני

החגים והזוגיות

 

תקופת החגים מביאה איתה גם אתגרים לזוגיות שלנו. מצבור של נסיבות ואירועים מובילים למחשבות אישיות על שביעות הרצון שלנו מהחיים, ומהזוגיות שלנו בפרט, ועל הפערים בינינו לבין בני/ בנות הזוג.

אז מה יש בתקופה הזו שמוליד את המחשבות והקונפליקטים? למה דווקא בתקופה החגיגי של השנה הזוגיות עומדת בפני מבחן?

  1. השגרה מופרת ואנחנו נמצאים הרבה יחד. בהשוואה לשגרת השנה, אנחנו נמצאים יותר יחד בבית, בדרכים, עם המשפחה המורחבת ועם החברים. כל אחת מהזירות האלו מדגישה לנו את הפערים בינינו לבין בן/ת הזוג שלנו, ואת הפערים בין המצב הקיים, לאיך שתכננו ורצינו שיהיה.

המחשבות מתגנבות באמצע הפיקניק עם החברים, כשאנחנו רואים את הזוג "המושלם" ומשהו מהדהד בנו לגבי הזוגיות שלנו (גם כשאנחנו יודעים שהדשא של השכן רק נראה ירוק יותר, ואפילו שאנחנו זוכרים שלכל אחד יש את החבילה שלו), והן מתגנבות בארוחה המשפחתית אצל הדודים כשאנחנו מרגישים עלבון ו/או זרות, והן מתגנבות כששוב אנחנו כועסים על איך שבן/ת הזוג התנהגו לילדים. מחשבה, ועוד מחשבה, ועוד אחת, וההצטברות כבר עולה על סך חלקיה.

  1. חגי תשרי הם חגים שקורים לדין וחשבון פנימי. האוירה והמסרים מדברים על פתיחת דף חדש, על איחולים לשנה שתבוא, על סליחות ועל משמעות. אנחנו מתבקשים לעבור תהליך פנימי עם עצמנו, ואפילו מקבלים את הזמן והקונטקסט המתאימים כדי לעשות אותו. באופן טבעי, הזוגיות, שהיא אחד המרכיבים המשמעותיים בחיינו, נקראת גם היא להתבוננות ולבחינה, והמסקנות לא תמיד מעודדות.
  2. החגים מביאים איתם גם את החגיגיות. יש איזושהי תפיסה כזו שכל השנה אנחנו עובדים ומתאמצים, ובחגים אנחנו אמורים להתרווח, לנוח, ליהנות, ולקצור את פרות עמלנו. כשמוסיפים לזה את הפיד שלנו שמלא בתמונות משפחה מחוייכות מהארוחות משפחתיות ומטיולים נוצצים, מקבלים ציפייה שהתנפחה לבלון, שזה רק שאלה של זמן מתי הוא יתפוצץ לנו בפנים.

אז מה עושים?

כמו תמיד, יש את הפן התפיסתי, ואת הפן המעשי. הפן התפיסתי הוא בדיוק זה שמבין שהחיים, אפילו בחגים, ואפילו אצל אחרים, הם לא רק חיוכים, משפחתיות, אהבה, ואושר. שהחיים הם גם וגם וגם, וכך גם הזוגיות שלנו. ושזה לא יכול או צריך להיות אחרת.

אנחנו חייבים לזכור שאנחנו שונים מבני/ בנות הזוג שלנו, ושהמסורות המשפחתיות שלנו שונות, ושככה בדיוק זה צריך להיות. אנחנו לא חייבים לאהוב או להעריך הכל, אבל אנחנו כן צריכים לכבד ולהכיל את ההבדלים האלה.

מצויידים בתזכורת הזו, אנחנו כן מתבקשים לבדוק מה מפריע לנו ומה אנחנו רוצים לשפר. לבחור דבר או שניים שהם מהותיים לנו ושאנחנו רוצים לטפל בו כבר ממחר. שלשגרה של השנה הקרובה אנחנו מוסיפים גם פעולות שיעשו לזוגיות שלנו טוב יותר.

בפן המעשי, כדי שהזוגיות שלנו תצליח אפילו להינות ולהשתפר בחגים, חשוב שנוסיף תכנון מראש לפני אירועים שאנחנו יודעים שבהם עשויות לצוץ הבעיות. מלהכין מראש תעסוקה לילדים בזמן הנסיעות, דרך לשנות את שעת הארוחה, ועד לתכנן מי ישב ליד מי כדי שיהיה יותר מעניין ונח.

בנוסף, לצד השהות המשותפת והציפיה לזמן משפחה מוגבר, חשוב לשים לב שאנחנו מקדישים גם זמן לזוגיות שלנו, וגם זמן אישי של כל אחד מאיתנו. זו תזכורת חשובה שהזוגיות היא משהו מקודש שעומד בפני עצמו ושגם בו צריך וחשוב להשקיע, ושהזמן האישי והמרחב הפרטי חייבים להתקיים גם בתוך מסגרת זוגית ומשפחתית.

אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר שמה שקורה לנו נורמלי, ושלא חייבים לרוץ למסקנות מרחיקות לכת או לדרמות מיותרות. מה שכן, כדאי מאוד שננצל את הנסיבות שנוצרות בחגים, כדי למצוא על מה אנחנו רוצים לעבוד ולשפר כשהשגרה חוזרת.

 

כתיבת תגובה באמצעות פרופיל הפייסבוק שלך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *