כשבן/ת הזוג “מכורים” לעבודה

כשהעבודה היא הדבר המרכזי עבור אחד מבני הזוג, איכות מערכת היחסים נפגעת, וקיים חשש אמיתי ליציבות היחסים. מה מרגישים בני הזוג שמבקשים את הזמן ותשומת הלב של האהובים שלהם ללא הצלחה? ומה אפשר לעשות כדי שהעבודה האינטנסיבית לא תפגע ביחסים?

המצב הזה שבו העבודה עולה ומתעלה על שאר מרכיבי החיים רווח יותר משנדמה, ובעידן הנוכחי שבו עסקים נלחמים על חייהם וחרדות למיניהן דוחפות אותנו להבטיח את עתידנו הכלכלי ביתר מאמץ, הוא שכיח אפילו יותר מבעבר. המשמעות היא שיותר ויותר בני זוג מוצאים את עצמם בצידו השני של המתרס, כשהם מנסים להשיג את הזמן ואת תשומת הלב של האהובים שלהם, מבקשים את היחס ואת שיתוף הפעולה שלהם, ונתקלים שוב ושוב בתשובות לקוניות, חוסר סבלנות, תירוצים וכעסים.הריבים שלא מאחרים להגיע עוסקים הרבה פעמים בחלוקה לא מאוזנת של מטלות הבית, בדיון על סדרי עדיפויות או בכל מה שקשור לילדים ולהורות.

אבל מתחת לשיח הזה, שיש לתת לו כמובן מענה ראוי, מתנהלת דינמיקה כאובה מאוד וזעקה אמיתית ליחס, קירבה, חברות ושותפות. כמיהה בסיסית, ערכית ועקרונית לבלות זמן משותף, לדעת ולהרגיש שיש לי יכולת להשפיע, ושהמקום שלי בלב ובחיים של בן/ת הזוג שלי הוא המיוחד והנשגב ביותר. חשוב להבין שמדובר בסוגייה משמעותית ביותר. לא מדובר על עוד התחשבנות, אלא על כאב גדול מאוד שנובע מפגיעה בחברות העמוקה, שכוללת בתוכה ערכים כמו ראיית האחר, רצון בטובתו, נכונות להתגמש ולהתאמץ למענו, וכמובן העברת הזמן יחד וצבירת חוויות חיים משותפות.

לכן, הקשיבו למצוקות שבן/ת הזוג שלכם מביעים, גם אם נראה לכם שאתם צודקים וגם אם סיכמתם ביניכם אחרת בעבר, ונסו לחשוב יחד על פתרונות מתאימים. וודאו שהזמן שאתם כבר כן מבלים יחד יהיה איכותי, כלומר, ללא הסחות דעת, ומלא בחוויות ותחומי עניין משותפים. דאגו לחפיפה מסויימת בין העולמות שכל אחד מכם חווה, באמצעות שיתוף מחיי היומיום שלכם. והקפידו להביע הערכה רבה זה למאמציו של זה. מוזמנים ומוזמנות לצפות בפינה שבה דיברנו על הנושא

לכתבה שלי בנושא, שפורסמה ב-YNET