לגדל ילדים עם ביטחון עצמי
ביטחון עצמי, אולי התכונה הכי מבוקשת שיש… למי מאיתנו אין איזשהו סיפור עם ביטחון עצמי? ומי מאיתנו לא משתוקק לגדל ילדים שנהנים מאמונה אישית וביטחון ביכולות שלהם, במי ובמה שהם, ובמסוגלות שלהם להתמודד כמעט עם כל אתגר?
בפינה האחרונה דיברנו על מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדים לגבש ערך עצמי גבוה.
אני מחלקת את ההסתכלות על הנושא לשני חלקים. בעיני, הדימוי העצמי של ילדנו, הביטחון שלהם בכך שהם מסוגלים להתמודד עם משימות החיים, והאמונה בכך שהם מוצלחים וטובים, נרכשים – בהדרגתיות – גם מתגובות הסביבה (איך אנחנו ההורים מתייחסים אליהם? מה המסרים שהם מקבלים מהסבים והסבתות, החברים, הגננות, המורים, וכד’), וגם מההצלחות שהם צוברים לאורך הדרך.
בהתאם, כשאנחנו רוצים לדעת איך להתנהג כדי לעזור להם לרכוש ביטחון עצמי, אנחנו צריכים לחשוב מצד אחד איך אנחנו יכולים להגדיל את הסיכוי שהמסרים שהם יקבלו מסביבתם (ובעיקר מאיתנו) יהיו חיוביים ובונים, ומצד שני, איך לעזור להם לייצר הצלחות, ולא פחות מזה לסגל בתוכם קול פנימי שיודע לזהות את ההצלחות האישיות שלהם, כמעט בכל סיטואציה.
אז איך עושים את זה?
שלב 1 – התחברות לחזון ההורי – הפעולות שלנו היום כהורים צריכות להיות מקושרות לשאיפות ההוריות שלנו, ולערכים החשובים שאנחנו רוצים שיועברו לילדים שלנו. אם, למשל, אני רוצה ילד עצמאי ובטוח בעצמו, אני צריכה לקבל את ההחלטות שלי כבר היום, מתוך התייחסות לתמונת העתיד שאני רוצה להגיע אליה. או במילים אחרות, הטווח הקצר שלי חייב להתייחס לשאיפות שלי לטווח הארוך, וכצעד ראשוני, כדאי שיהיה לי ברור לאן אני רוצה לעזור לילדים שלי להגיע.
שלב 2 – עשייה – כשאנחנו עושים, אנחנו לומדים שאנחנו מסוגלים. אנחנו לא פאסיבים, לא כנועים, לא מתחפרים, לא תלויים, אנחנו פועלים, לוקחים אחריות, יוצרים, מתקדמים, יש לנו אמונה בכח החיים ובמסוגלות שלנו. עצם העשייה מלמדת אותנו הרבה על היכולות שלנו להתמודד, בלי קשר לאם הצלחנו או לא הצלחנו להשיג את מה שרצינו.
המשמעות היא שכהורים, אנחנו צריכים לאפשר לילדים שלנו לפעול. לגלות מה הם יכולים לעשות, גם בסיטוציות שנראות כנטולות כל בחירה. אנחנו צריכים להנחות אותם לשאול את עצמם מה הם יכולים לעשות? ובעיקר, לאפשר להם לפעול.
אם אנחנו רוצים לגדל ילדים שבטוחים בעצמם, אנחנו קודם כל חייבים להפסיק לקחת מהם את ההזדמנות ללמוד שהם מסוגלים. אנחנו עושים את זה כשאנחנו מפנקים אותם (בערך כל מה שהם יכולים לעשות בכוחות עצמם, ועדיין אנחנו מתעקשים לעשות עבורם), או עושים דברים כדי להגן עליהם שלא לצורך (להתקשר למורה, לנסות לארגן להם את השדה החברתי וכד’). כשאנחנו עושים את זה, אין להם שום דרך לגלות שהם מסוגלים להתמודד, לעשות את הדברים בעצמם, לפתח עצמאות ואחריות, ולגלות את התכונות היפות והחזקות שלהם.
שלב 3- מפתחים קול פנימי מחזק – בשורה התחתונה, ביטחון עצמי משמעותו לנהל עם עצמי דו-שיח פנימי שמראה לי את הדברים הטובים שבי, התכונות הטובות, היכולות שאני מגלה, ההצלחות שצברתי וכד’. כהורים, אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו לפתח את הקול הזה בתוכם, כשאנחנו מלמדים אותם להסתכל על החיובי שבסיטואציות, על התהליך שעברו, המאמץ והיכולות שגילו, האופן החיובי שבו הם תפקדו, ההצלחות שכבר הצליחו לצבור וכד’.
מוזמנים ומוזמנות לצפות בסרטון שבו דיברנו על הנושא ?