מדברים מיניות גם בבית
כמו דברים חשובים רבים אחרים, גם החינוך למיניות בריאה מתחיל בבית, ומצוי תחת האחריות ההורית שלנו. בעידן שבו הילדים חשופים מגיל צעיר מאוד לתכנים מיניים, ואפילו בוטים, הם זקוקים לתיווך ולהסברים שלנו. אם אנחנו לא נהיה אלה שנסביר, הם ילמדו ממקורות אחרים (חברים, מדיה וכד’), שאין לנו שליטה על התוכן שהם מציעים, ושאינם בהכרח משקפים את המסרים שחשוב לנו להנחיל לילדים שלנו.
בגלל שהמילים המדוייקות שמומלץ להגיד משתנות מגיל לגיל ומילד לילד, וממילא ניתן למצוא את המידע הזה בקלות ברחבי האינטרנט, אני מעדיפה להתייחס לנושא הזה ברמת המאקרו, בהתאם לשלוש קטגוריות שאני מוצאת כמרכזיות –
1. ערכים – מיניות נוגעת ונושקת לנושאים בסיסיים נוספים. בין היתר, היא קשורה גם לגבריות ונשיות (האם ‘גבר’ הוא מי שכובש יותר נשים, או מי שכובש את יצרו אם הוא לא מזהה הסכמה ורצון ברורים, האם ‘אישה’ היא מי שחושפת ומדגישה את איברי המין שלה, או מי שמתנהלת בביטחון ובנוחיות בתוך הגוף שלה), למהו מגע נעים ומהו מגע פוגעני (מתי מגע מענג, ומה אנחנו אמורים לעשות כשלא נעים לנו), למהי הסכמה ואיך לומדים עליה (איך מזהים הסכמה ואיך מוודאים אותה), למהו רצון ולמה הוא חייב להיות חלק ממיניות בריאה (למה חשוב שגם נרצה ולא רק שנסכים למגע אינטימי).
הסוגיות האלו קשורות לערכים שאנחנו מאמינים בהם. וכמו כל ערכים, הם מונחלים לילדים שלנו כשהם רואים איך אנחנו מתנהגים ביום-יום, איך אנחנו מגיבים כשאנחנו נתקלים בתכנים שמעוררים דיון וכד’. אנחנו מדברים איתם על הדברים, אבל אנחנו גם פשוט חיים את זה. לכן, כדאי שנשים לב להתנהלות שלנו בהקשרים האלה, ולמסרים שמועברים אליהם.
2. חיזוק הביטחון העצמי – לכאורה לא קשור, אבל מאוד מאוד קשור. אנשים עם ביטחון עצמי, עם דימוי גוף חיובי ותחושה שהם יודעים בדיוק מה הם שווים ומה מגיע להם, יודעים לדרוש לעצמם מגע מיני מכבד, שמגיע מאהבה, כבוד והדדיות. הם יודעים ללכת ולהביע את דעתם כשדברים לא נראים להם, הם לא נכנעים ללחץ חברתי, ויותר קשובים למצפון שלהם.
ברור לכולנו שאנחנו רוצים ילדים עם ביטחון עצמי, זה נכון בכל הקשר, ובטח ובטח שזה נכון בהקשר המיני, יש איך לעשות את זה, יש דרכים ומחקרים שמראים לנו איך לעשות את זה, אנחנו רק צריכים להחליט שאנחנו לוקחים את הסוגיה הזו לידיים, ומוודאים שיש לנו את כל מה שצריך כדי להצליח במשימה.
3. יצירת ערוץ תקשורת פתוח – מיניות לא צריכה להיות משהו שלא מדברים עליו, ולא מטשטשים או מקטינים אותו. מגיל צעיר, אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו ללמוד את שמות איברי המין, ככל איבר אחר בגוף, להסביר להם מהם איברים פרטיים, את ההבדל שבין מרחב ציבורי לפרטי וכד’. בהמשך, כשהם גדלים, אנחנו רוצים שהם ידעו מה הבעיתיות של צפייה בפורנו, מה אנחנו מצפים מהם כשהם נתקלים בסיטואציות שקשורות למיניות (באינטרנט, בסביבה החברתית שלהם וכד’), ובמיוחד אנחנו רוצים לוודא שהם יודעים שאנחנו כתובת עבורם גם בנושא הזה, כי אנחנו לעולם נקשיב להם, ולעולם לעולם נאמין להם.
נכון, שיח על הנושא הזה לא בהכרח טבעי לנו, ואנחנו לא תמיד יודעים מה בדיוק צריך להגיד, אבל קושי אף פעם לא צריך לעצור אותנו מלמלא את החובות ההוריות שלנו, בתחום כל-כך מרכזי בחיים. הרעיון הוא להתחיל בגיל צעיר לשדר את המסרים שחשובים לנו, ובפרט, את המסר החשוב שבבית שלנו מתקיים ערוץ פתוח לשיח גם בנושא הזה.
מוזמנים לצפות בפינה האחרונה שבה עסקנו בנושא.