סגנונות הורות
הנושא שהכי אהבתי ללמוד בתחום ההורות, הוא ההיבט המחקרי שעוסק בסגנונות הורות. ביחד עם חברתי האלופה ענת מאור, כתבנו עבודת עומק רצינית, שמיפתה את סגנונות ההורות המרכזיים, ואת הממצאים שמצביעים על השלכותיהם בטווח הקרוב והרחוק.
עסקנו במקום המשמעותי שיש לסגנונות הורות בהלך הרוח המשפחתי, ובהשפעתם על איכות מערכות היחסים בין ההורים לילדים, ועל האופי שיפתחו הילדים.
עבורי המידע הזה היה משנה חיים. נדהמתי לגלות את האישורים המדעיים שמספרים מה זה עושה לילד להיות תחת הורה שמצפה ממנו לציתנות ומעניש אותו תכופות, או לחילופין, מה יכול לגרום הורה לילד כשהוא מאפשר לו לעשות כמעט כל מה שבא לו. הסתכלתי על הנתונים והם היו מבחינתי קול מנחה משמעותי מאוד, לגבי איך כדאי להתנהג עם הילדים כדי שיקבלו את המענה הרגשי המלא שהם זקוקים לו.
עם הזמן, וככל שצברתי יותר ויותר ניסיון וידע גם בתחום הזוגיות, הבנתי שהחשיבות של סגנונות הורות רחבה הרבה יותר. כששני הורים מתנהלים באופן שונה מאוד בהורות שלהם, האטמוספירה הזוגית והביתית נפגעת, ושביעות הרצון הכללית מהחיים יורדת. כלומר, בשורה התחתונה, התפיסות שלנו לגבי מהי הורות, ובעיקר ההתנהגויות ההוריות המרכזיות שנגזרות מהן, הן משהו ששווה ללמוד ולהתאמץ כדי לטפל בו.
בפינה האחרונה הבאתי את הנושא החשוב הזה למרכז הבמה, בתקווה שאנשים יוכלו לזהות את סגנון ההורות שמאפיין אותם, ויבינו את ההשלכות העצומות, שהמדע מראה, שההתנהגות שלהם גורמת לילדיהם. השלב הבא הוא כמובן למידה מושכלת של איך לפתח את סגנון ההורות המיטבי – סגנון ההורות הסמכותי – עבודה מתמשכת ומאומצת שתגרום לנו הרבה סיפוק ואושר.
בתמצית, מחקרים העוסקים בתחום ההורות מחלקים את סגנונות ההורות לשלושה סוגים מרכזיים-
הורות סמכותנית – הורים שמאמינים כי ההורים הם שקובעים ומחליטים, ושעצם הסטטוס ההורי מכתיב את הציתנות. הם דורשים משמעת ומאמינים בשכר ועונש. ההשפעות על הילד- חוסר ביטחון עצמי, עצבות בדידות, כעס ואגרסיה, התפתחות בעיות התנהגותיות, חוסר שיתוף פעולה, מאבקי כח ונקמה, גיבוש תמונת עולם כוחנית. ההורה מצידו מלא ברגשות אשם ונוצר מרחק בין ההורה לילד. התוצאה – אנחנו פוגעים בילד וביחסים, ולא משיגים את מה שרצינו.
הורות מתירנית – הורים שמאמינים שיש לתת לילד חופש כמעט מוחלט, ושהורים טובים צריכים להתחשב ברצון הילד. הם נמנעים מלהציב גבולות ברורים ומעימותים. ההשפעות על הילד – ריכוז עצמי גבוה, חווית פער בין המסגרת הביתית למסגרות החיצוניות, הילד תופס את העולם כמקום ‘לא הוגן’, ובעיקר, לא מאושר. ההורה מצידו מותש ומתוסכל, מפספס את הצורך של הילד בגבולות, ורגע אחד רגוע ומכיל, ורגע אחר מתפוצץ ומתפרץ. התוצאה- אנחנו לא מצליחים להתנהל, מתפרצים, ולא משיגים את מה שרצינו.
הורות סמכותית – הורים המאמינים בשיטת חינוך הבנויה על עקרונות של שיתוף, התייעצות וחלוקת תפקידים. הם מעודדים את הילד לאחריות ולעצמאות, קיימת קבלה רבה לצד פיקוח הדוק, המשמעת תמיכתית ולא מענישה, והילד מקבל דרישות ברורות, ונענה להן בזכות היותו של ההורה דמות שניתן לסמוך עליה. ההשפעות על הילד – הערכה עצמית גבוהה, דימוי עצמי חיובי, ותפקוד חברתי תקין. ההורה מצידו מרגיש שהוא יודע איך לנהל את המשפחה. התוצאה – מתפתחים יחסים תקינים וקרובים במשפחה, והילד מוכן לחיים.
את הדרך לפיתוח סגנון הורות סמכותי אפשר ללמוד מחומרים רבים שכבר נכתבו בעניין, באמצעות ספרים או קריאה באתרי אינטרנט של מדריכי הורים שפורסים את הידע הרחב שלהם בנדיבות, וכמובן על-ידי הצטרפות לבתי ספר להורות, קבוצות הורות וכד’ (אם יש קבוצה של ענת שנפתחת, תדאגו להירשם מהר!).
מוזמנים לראות מה אמרנו על הנושא בפינה האחרונה ?