שיתוף הילדים במשימות הבית

שיתוף הילדים במשימות הבית נחשב לאחת מדרכי החינוך המקדמות, שכולם מרוויחים ממנה. ההורים יכולים לטרוח פחות, והילדים מרוויחים תחושות חשובות של תרומה ומועילות, והכנה אמיתית לחיים. כשאנחנו משתפים את הילדים במטלות הבית, הם לומדים אחריות, מפתחים תחושת מסוגלות, מבינים שהם צריכים לתת ולא רק לקבל, לומדים להיות ‘חלק מ’, ומרוויחים את התחושה הכל- כך חשובה שמתקבלת מתרומת חלקנו לפאזל- שאנחנו חשובים, ושייכים, מועילים ותורמים.והאמת שהילדים, כמו כולנו, רוצים ואוהבים לעזור. אנחנו אלה שבד”כ צריכים לעשות עבודה פנימית עם עצמנו, כי אנחנו אלה שמרגישים שאולי זה “להפיל עליהם תיק”, לא רוצים לפתוח עוד חזית לויכוחים, או סתם מעדיפים לעשות בעצמנו כי זה יותר מהיר וכי התוצאות יותר טובות.

אבל אם נבין שכשאנחנו מבקשים מהם להשתתף אנחנו למעשה מצרפים אותם, מגדילים ומעצימים אותם, וממלאים את תפקידנו בהכנתם לחיים, כל הגישה והדרך שלנו ישתנו ויובילו לתוצאות יותר מוצלחות. אז איך עושים את זה?

1. מעבירים מסר חיובי, ברור ומשתף. מונים מספר אפשרויות ונותנים לילדים לבחור מה הם ירצו לקחת על עצמם. מומלץ להתחיל במשהו קטן שהם גם ככה אוהבים לעשות. אפשר לעשות רוטציה בתפקידים, למצוא פתרונות יצירתיים, ולהוסיף עוד ועוד תחומי אחריות עם הזמן.

2. עומדים בצורה עקבית על הביצוע. בהתחלה, ועד שהאחריות והמיומנויות תירכשנה, כדאי לעשות את המשימה יחד איתם, ולאט לאט לתת להם לעשות את הדברים עם הכוונה שלכם, ובסופו של דבר בכוחות עצמם.

3. מדברים איתם מראש על מה יעזור להם לעמוד באחריות שלקחו על עצמם, ובאופן כללי נותנים להם חופש יחסי למתי ואיך יבצעו את המשימה.

4. משחררים ציפיות ונמנעים מהערות. למשל, במקום ‘למה לא עשית?’, ‘מתי אתה מתכנן לעשות?’. ובמקביל, מעודדים אותם על תרומתם ועל גילוי האחריות. מחפשים מה היה טוב, במקום מה לא היה מוצלח.

5. לא מענישים אותם אם הם לא עושים כפי שסיכמתם איתם, אלא בודקים מה יכול לעזור להם לעמוד במשימה בפעם הבאה.

6. לא מתגמלים אותם כספית על הפעולות, כי כל העניין הוא לתת את חלקם למערכת, וכך להרגיש מהותי בה.מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם שזו המתנה האמיתית שתוכלו לתת להם לחג מוזמנים לראות מה אמרנו על הנושא בתכנית ששודרה אתמול.