החלטת הפרידה נתקבלה. במוסכם על-ידי שניכם, או שלא. בכל מקרה, אחד הצעדים הראשונים הוא להתחיל להתכונן לשיחה שבה תבשרו לילדיכם על השינוי המשפחתי שמתרחש. מאחר וקראתם כבר את מה שכתבתי על החשיבות ששניכם תהיו נוכחים בשיחה ותתכוננו אליה יחד כמו שצריך, אתם מתחילים לעבוד על זה. אבל, וזה אבל רציני…

אחד הדברים הראשונים שכל מתגרש מבין ושומע מסביבו, זה את הבקשה/ דרישה, שלא משנה מה, את הילדים ישאירו בצד. שלא יערבו אותם בסכסוכים, שלא יהפכו אותם לשליחים, ושלא ישתמשו בהם ככלי במלחמה. והנושא הזה לא עולה סתם. הוא עולה הרבה, כי הוא קורה הרבה. אנחנו כועסים, נעלבים, מקנאים, והילדים שלנו…

הרגשתי צורך להגיד את זה פשוט ככה. לכל אחד מאיתנו יש, היו ויהיו, את רגעי השפל שלו. קל לנו להודות בהם ואפילו לצחוק עליהם בסלחנות, כשאנחנו מדברים על דברים שהתרחשו בעבר הרחוק, כשעוד היינו ילדים ולא הבנו כלום מהחיים שלנו. כמו בפעם ההיא במסיבה שהשתכרנו והקאנו את נשמתנו מול כולם.…