איך להכין את הילדים לחיים?

הפינה הזו שודרה בסגר הקודם, והינה אנחנו שוב לקראת שלושה שבועות צפופים עם הילדים שלנו, והרלוונטיות שלה עולה מדרגה. כשהכנתי אותה, חשבתי על הרגעים האלה – שלכולנו היו לא מעט מהם בשנה האחרונה – שבהם מצאנו את עצמנו עושים, פותרים, נותנים, ובגדול משרתים את הילדים שלנו הרבה מעבר למה שצריך. בכל התפעול המשפחתי האינטנסיבי והמאתגר של השנה האחרונה, פעלנו בעיקר מתוך הרגלים ורצונות כנים להעניק להם את כל מה שאנחנו יכולים, כדי שיהיה להם קל וטוב יותר, ולפעמים, גם עצרנו לשאול את עצמנו אם בזה שאנחנו עושים עבורם כל כך הרבה, אנחנו ממלאים את התפקיד ההורי שלנו בהצלחה?.

אני בטוחה שכולנו נסכים שכהורים, אנחנו תמיד שואפים להעניק לילדים שלנו את הטוב ביותר. להגן עליהם, להעניק להם מחסה וחום, לשמש עוגן עבורם, ולהזכיר להם עד כמה הם מסוגלים ונפלאים. העניין הוא, שלצד החובות הרגשיים, החום, הקירבה, הביטחון והמשפחתיות, יש לנו תפקיד משמעותי וחשוב לא פחות, שלעיתים קצת נשכח מאיתנו -להכין אותם לחיים שמחכים, ועוד יחכו, להם מחוץ למסגרת הביתית והמשפחתית.כדי לעמוד בתפקיד הזה בהצלחה, כדאי מאוד שכבר היום, נתחיל לחשוב על העובדים/ החברים/ בני הזוג/ ההורים שאנחנו רוצים שהם יהיו, ונוודא שאנחנו מתחילים ללמד ולהכין אותם להתמודדות עם אתגרי החיים.

המשמעות היא שכבר מילדות אנחנו צריכים להתחיל להכשיר את הילדים שלנו, בהתאם לגיל וליכולת שלהם כמובן, לחיים של עצמאות – שתגיע הרבה יותר מהר ממה שנדמה לנו. בעיני, כדי שנצליח לעשות את זה טוב יותר ומוקדם יותר, שווה להבין שהלימוד וההכנה נעשים בשלבים. אנחנו לא זורקים אותם למים ואומרים להם ‘תסתדרו’, אלא ממש מילדותם מתחילים בתהליך הכשרה הדרגתי שבתחילתו אנחנו עושים עבורם את הכל, בהמשך, אנחנו עושים לצידם את הדברים ומאפשרים להם ללמוד איך אנחנו חושבים שצריך לפעול, לאחר מכן, אנחנו צופים בהם כשהם עושים את הפעולות, מחמיאים ומכוונים אותם, ובסופו של דבר, אנחנו משחררים ומאפשרים להם לעשות את הכל בעצמם. כשמבינים שההכנה נעשית בשלבים, קל יותר להפנים שממש עכשיו אנחנו נמצאים בתוך התהליך, ושכדאי שנעקוב אחרי ההתקדמות שלנו.

אני החלטתי שבחופשת הפסח הקרובה אשים יותר דגש על הנושא החשוב הזה של פיתוח עצמאות והכנה לחיים. בפועל, כשאחד מהילדים שלי יבקש ממני משהו, או כשאמצא את עצמי שוב רוצה לעשות במקומם, אזכיר לעצמי שיש לי תפקיד בלהכין אותם לחיים, שמה שהם יכולים לעשות בכוחות עצמם, אני חייבת לאפשר להם לגלות שהם מסוגלים לעשות, ושהגיע הזמן לרכוש עוד יכולת חשובה שתעזור להם כשהם יעזבו את הבית (מתישהו בעוד מיליון שנים כמובן ).מוזמנים ומוזמנות לצפות בפינה