איך נמנע את החרם הבא?

בשבוע שעבר התפרסמו שתי כתבות שלי בנושא החרם, האחת במאקו והשנייה בוואלה, שבהן הצבעתי על סימנים שעשויים להצביע על כך שהילדים שלנו עוברים חרם (הלינקים בפיד ובאתר שלי).

בפוסט הזה אני רוצה להרחיב נקודה חשובה שבה נגעתי בקצרה בכתבות- המחיר הכבד שעשויים לשלם בעתיד דווקא הילדים המחרימים, ולהסביר מה אנחנו יכולים, ולדעתי אפילו חייבים, לעשות כדי לעזור לילדים שלנו לא להיות אלה שפוגעים (ובהמשך מבינים את חומרת המעשים וחיים עם תחושות קשות כמו בושה ואשמה).

כולנו רגילים לחשוב על נפגעי החרם, על כל אותם ילדים שחוו את טעמו המר של הנידוי החברתי. אבל מה עם הצד השני של הסיפור? מה עם הילדים המחרימים או אלה שמשתפים איתו פעולה? מה נוכל לעשות כהורים כדי לוודא שהילדים שלנו לא יקחו חלק במעשה כל כך אלים? בתור הורים, יש לנו את הדרך להקנות את הערכים שאנחנו מאמינים בהם, וכדאי שנשים לב שאנחנו גם פועלים כדי להשריש אותם.

לא רבים יודעים את זה אבל בספר החוקים של מדינת ישראל יש חוק מיוחד שנקרא ‘לא תעמוד על דם רעך’. החוק לקוח מערכי היהדות, והוא נועד כדי להניע אנשים לעזור לאנשים שהם רואים שנמצאים במצוקה מיידית. כלומר, החברה בחרה לחוקק ולסמן את הענקת העזרה כערך שמבטא את מה שהיא מאמינה בו, ובמילים אחרות החברה בחרה לסמן את ההתעלמות ממצוקה של אדם אחר כהתנהגות שהיא מגנה.

שנת הלימודים החלה וזהו זמן מצויין לערוך איתם שיחת ערכים ברוח דומה לחוק, שיחה שבה נבקש לסמן להם איזו התנהגות אנחנו מאמינים שצריך לקדם, ואיזו התנהגות אנחנו פוסלים ומגנים.

בשיחה הזו נוכל-

להסביר להם מהו חרם ועד כמה הוא חמור

לדבר איתם על ערכים כמו ראיית האחר, עזרה לזולת, נתינה, ואינדוידואליות

להזהיר אותם מפני כוחו ההרסני של הלחץ החברתי

לבקש מהם שלא יקחו חלק בחרם, ובוודאי שלא יזמו אותו

ולהדריך אותם איך לפעול במידה והם מזהים שילד כלשהו עובר חרם

השיחה הזו היא שיחה חשובה שאתם רוצים לקיים עם הילדים שלכם. כמו שאנחנו לא רוצים שהילדים שלנו ייפגעו, אנחנו גם לא רוצים שהם יהיו אלה שפוגעים, או אלה שמתעלמים מפגיעה שמתרחשת לידם, ומכאב של אדם אחר.

החודש הקרוב מביא איתו הרבה זמן משפחה (סביב ארוחות החג ובדרכים ), בואו נשתמש בזמן היקר הזה גם כדי ללמד אותם אלטרנטיבות להשתתפות בחרם, וגם כדי לחזק בהם את הערכים שעל בסיסם אנחנו רוצים שיגדלו.

שיהיה שבוע מעולה ושתמיד נזכור להשקיעבמה שחשוב באמת,
חדי אקסלרד