החיים מאחורי העדשה

“למה את לא משתפת ברשתות את הזוגיות שלך?”שאלה אותי מישהי לפני כמה ימים.

האמת היא שעד לאותו הרגע לא התעסקתי עם השאלה הזו יותר מידי, והתשובה היא שחשוב לי לשמור על הפרטיות שלי ושל המשפחה שלי,ושבאופן כללי אין לי צורך כזה.

אבל יש גם עוד הסבר, והוא קשור לחג פורים, למסיכות ולזיופים.

לא מזמן ראיינו אותי לפודקאסט שעסק בפרידה המפתיעה של אייל גולן ודניאל גרינברג. המראיינים רצו לשמוע למה אני חושבת שאנשים מרגישים צורך להעלות תמונות מחויכות ונוצצות של הזוגיות שלהם, בזמן שכל מה שמעבר לתמונה, די רקוב.

בין יתר הסיבות שציינתי, דיברתי על הצורך שלנו לפעול בזירות שבהן אנחנו שולטים, דווקא כששאר הדברים פחות מסתדרים, ובמקרה הספציפי- לשלט בתדמית, כשהיחסים צוללים. מעין ניסיון לשאוב הנאה ורוגע, ממה שכן מסוגל לספק לנו אותם.

אם בחיים האמיתיים אנחנו לא מקבלים את מה שרצינו, לפחות בחיים שמוצגים כלפי חוץ זה ייראה שכן. אם הזוגיות לא טובה, לפחות שהאני התדמיתי יהיה בזוגיות מהממת. אם אני לא יכול לקבל יחס חם, אוהב ומצמיח, לפחות אני יכול לקבל תמונה מחויכת. אם אני לא נהנית מהזוגיות, לפחות אהנה מהלייקים והניראות החברתית.

הרעיון הוא לא שיש פה שקר, רמייה, או זיוף, אלא שפשוט יש כאן שתי ישויות, ששתיהן אני. והאני הזה מחליט כל הזמן איך להתנהג בציבורי ובפרטי, ואיך לנווט ביניהם. אלו לא מסיכות שמסתירות את האמת, אלא אדם שבוחר מה הוא מראה למי.

למעשה, כולנו מנהלי תדמית מאוד מוצלחים, מציגים חלקים אחרים של עצמנו בזירות שונות של החיים. לכולנו יש את מה שנמצא בתוכנו פנימה, ושאותו רק מי שנקנה לו את ההרשאה המתאימה מכיר,ומול קהלים מגוונים ושונים מביאים צדדים בנו, לפי מה שמרגיש לנו נכון ומתאים.

אל מאחורי הקלעים, אל מה שנמצא בתוכנו פנימה, נסכים ללכת רק עם אנשים מאוד מסוימים. נסתכן, נחשוף את עצמנו לפגיעות, אבל גם נפתח אינטימיות וייחודיות במערכת היחסים. ניתן שיראו לנו ואותנו, ושיאהבו אותנו כפי שאנחנו באמת.

ואת כל מה שנמצא בזירה התדמיתית, ניקח בערבון מאוד מאוד מוגבל, ונזכור שמה שאנחנו רואים הוא בהגדרה שלו רק קצה הקרחון.

אז, אני לא מפרסמת דברים על הזוגיות שלי,בדיוק כמו שאני לא מתרשמת מאף תמונה זוגית שאנשים מעלים, פשוט בגלל שאני יודעת שמה שמוצג ממילא לא אומר כלום.

אני מכירה את הסיפורים מאחורי התמונות הנוצצות, כמו גם את היופי שיש במה שלא חושפים,ויודעת שזוגיות טובה נמדדת לא במה שמוצג כלפי חוץ,אלא בפרטים הקטנים של החיים האמיתיים, בישיבה הקרובה והמחובקת במרתף הלא בהכרח הכי פוטוגני.

מאחלת לכולנו שתמיד יהיה לנו לפחות אדם אחד קרוב שרואה את כל מי שאנחנו, רואה ואוהב.