זוגיות בסגר השני

בפינה ששודרה בשבוע שעבר, דיברנו על זוגיות בסגר הנוכחי, מתוך שאיפה להפיק לקחים ממה שלמדנו בסגר הקודם. ממה שאני ראיתי, סוגיית ה”נשיאה לבד בנטל המשותף” היא ככל הנראה הסוגייה המרכזית שחזרה ועלתה אצל זוגות לאחר הסגר הראשון, כשלב העניין היה ההכרה הכואבת של אחד הצדדים, או אפילו של שניהם, שהם מרגישים לבד, ושבשורה התחתונה הם חווים בדידות בתוך מערכת היחסים, ושאין ביניהם שותפות.

בדיוק בגלל זה, המלצתי שבסגר הנוכחי מצד אחד, נדבר על מה שאנחנו מרגישים ומבקשים, ומצד שני נוודא שאנחנו יוצאים מגדרנו עבור האחר. אם נוספו משימות חדשות שצריך לבצע (ניצוח על בישולים, זומים, טיפול אינטנסיבי בילדים, בבית ובמשפחה המורחבת וכד’), שני בני הזוג צריכים לבדוק יחד איך להתמודד איתן ואיך להתחלק בהן, ולהגיע להסכמות חדשות שמתחשבות בכולם ומבטאות את החברות והשותפות ביניהם. אל תניחו שהדברים פשוט מתנהלים מעצמם, או שלבני הזוג שלכם נוח עם המצב.

דברו על הדברים ודאגו לכך ששניכם באמת בסדר עם מה שקורה. אל תאגרו, עדיף שתפתרו את הדברים כאן ועכשיו. גם אם קשה לנו להקשיב לקשיים של בן/ת הזוג שלנו, מכל מיני סיבות (לא חושבים שהקשיים מוצדקים, לא מסוגלים להכיל את הכאב של האהובים שלנו, מרגישים שאנחנו אחראים לאושר שלהם וכד’), חשוב שנעשה את זה בכל זאת. בדיוק כמו שאנחנו רוצים שיהיה מי שיראה אותנו ואת ההתמודדויות שלנו, גם הם רוצים וזקוקים לכך. כדאי מאוד שנבדוק את התגובות שלנו, נשאל את עצמנו למה אנחנו מרגישים מותקפים כשבן/ת הזוג שלנו מספרים לנו שקשה להם, ונזכיר לעצמנו שאנחנו לא אחראים לאושר של בן/ת הזוג שלנו, שלא אכזבנו אף אחד או נכשלנו אם קשה להם, ושהמתנה הכי טובה שנוכל להעניק לאהובים שלנו היא את ההקשבה וההבנה שלנו, לצד ההכרה בקושי שלהם.

אז דברו ושתפו בקשיים, הראו לבן/ת הזוג שלכם שאתם מבינים איך הם מרגישים, שאלו אותם מה תוכלו לעשות כדי לעזור להם, ונסו לחשוב יחד על פתרונות אפשריים שיקלו על שניכם.

בהצלחה!