להרגיש לבד במערכת יחסים

גם כשאנחנו מוקפים באנשים שאוהבים ודואגים לנו
ואפילו בזוגיות קרובה ואוהבת
אפשר להרגיש מאוד בודדים
כי יותר מידי פעמים אנחנו מתאכזבים שלא מבינים את מה שאנחנו מנסים להגיד
כי אנחנו מאמינים שכל עוד לא צועדים בנעלינו, אי אפשר להרגיש את מה שאנחנו מרגישים
כי הפערים בין מה שקורה לנו פנימה, למה שרואים עלינו מבחוץ, גדולים מידי
כי בסופו של דבר, בדברים הגדולים אנחנו מרגישים שיש לנו בעיקר את עצמנו
ועצמנו הוא אולי חבר מצוין, שמבין אותנו עד הסוף ולעולם לא מאכזב,
אבל זה עדיין אומר להתהלך לבד בעולם, בלי שמישהו רואה אותנו וחולק איתנו,
ולא בשביל זה אנחנו עובדים כל כך קשה כדי להשיג ולשמר מערכות יחסים משמעותיות
אני כותבת את זה כי בעבודה שלי אני כל היום לומדת על השקים שאנשים נושאים על גבם,
אבל גם רואה עד כמה המשא הכבד הזה מוסתר אפילו מאנשים שמאוד רוצים לתת ולתמוך
יותר מידי פעמים אנשים אומרים לי ‘חוץ ממך אף אחד לא יודע’
וכשאני שומעת את זה הלב שלי נחמץ
כי זה ממש לא אמור להיות ככה
לא בזוגיות שאנחנו מאחלים לעצמנו,
לא כשיש סביבנו אנשים שממש רוצים שיהיה לנו טוב,
לא כשכל הרעיון בביחד הוא להעניק לאחר את התחושה שרואים אותו, ושיש לו שותף לדרך
בזוגיות אנחנו לא אמורים להרגיש שאין לנו למי לפנות
שאנחנו לא מעניינים
שהצרות שלנו לא מספיק חשובות
שזה יותר מידי מסובך לגרום ולהתעקש שיבינו
שעדיף לשתוק מלהתווכח או לעורר סערה
וגם, בזוגיות אנחנו לא אמורים לשלול מהאהובים שלנו את הזכות להיות שם עבורנו,
ולא למנוע מהם התחושה שאנחנו סומכים עליהם, ושהם ראויים להיות משענת תומכת.
אפילו אם הם הרוויחו את הבחירה שלנו לשתוק ביושר, ובעקבות מספיק נסיונות כואבים
אם יש לנו בעיה כלשהי בתקשורת
אם אנחנו מרגישים שלא מבינים אותנו
אם אנחנו שמים לב שאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים
אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לשנות את זה
סביר להניח שתמיד טוב אם נלמד להקשיב טוב יותר,
אבל לא פחות חשוב מזה, כדאי גם שנלמד לדבר,
להביע את מה שיש בתוכנו פנימה, מה שעובר עלינו, ומה שחסר,
ונילחם בעצמנו כדי לשתף במקום לברוח או לוותר,
גם אם נדמה לנו בטעות שקל יותר פשוט לשמור דברים לעצמנו
בדיוק כמו שהתפקיד של צד אחד הוא להקשיב,
התפקיד של הצד השני הוא להביע,
להתעקש שישמעו ויבינו אותו
לקחת לעצמו מקום
לכוון למה הוא זקוק
להתמודד במקום להסתיר, להתקפל או לסגת
זוגיות לא אמורה לפתור את כל בעיות העולם שלנו
וגם לא להפיג את תחושת הבדידות בצורה מוחלטת
בני הזוג שלנו לא אמורים להבין אותנו עד הסוף
ובטח שלא להסכים איתנו על הכל
אבל מערכת היחסים הקרובה לנו ביותר צריכה לספק לנו תחושה של בית
שיש בו קירות יציבים ותומכים, ואור חם ואוהב
שבו יודעים באמת מי אנחנו, ואוהבים אותנו בדיוק בגלל זה
שאפשר לחזור אליו בכל רגע נתון כדי לקבל חיבוק, להתנחם ולהצטייד
וכדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לדבר ולשתף
לשים לעצמנו למטרה לחלוק את עולמנו
גם אם זה לא תמיד הולך מאוד טבעי וחלק
ואפילו, אם זה ממש מאתגר וקשה
שימו לב לעצמכם, לאופן שבו אתם מתנהלים, שותקים, ומסתירים,
ולצד כל ההסברים, ההצדקות, והביקורת על בן/ת הזוג,
זכרו גם לשאול ‘מה אני יכול לעשות כדי שיראו אותי יותר’?