על עצמאות בזוגיות

על-פניו, עצמאות וזוגיות לא הולכות ביחד. כשאנחנו חלק ממערכת יחסים ארוכת טווח ומחייבת, אנחנו מתבקשים להתחשב, להתגמש, להתייעץ, לתת דין וחשבון, ולחשוב לא מעט לפני שאנחנו עושים דברים שמבטאים באופן חופשי את הרצונות האישיים הטהורים שלנו. לא בדיוק שיא העצמאות.

אבל האמת היא, שעצמאות במובן של נפרדות בריאה מבן/ת הזוג שלי, חייבת להתקיים, כדי שנצליח לייצר מערכת יחסים תקינה ובריאה.

המשמעות הראשונה של נפרדות היא שאני עומד בפני עצמי, להבדיל ממרגיש תלוי במידה רבה מידי בבן/ת הזוג שלי. תלות בקשר, לא הקרובה והטובה, אלא זו שגורמת לנו להאמין שלא נוכל להסתדר בלעדיהם ושהם כמעט הכל בשבילנו, גורמת לנו לעשות דברים שאולי עדיף שלא היינו עושים, וגורמת לנו להישאר בקשר מתוך פחד, ולאו דווקא מתוך בחירה. כדאי שנוודא שגם אנחנו וגם האהובים שלנו מרגישים מספיק בטוחים בעצמנו, ומאמינים ביכולות שלנו, ולמעשה, מרגישים מספיק חופש ומרחב תמרון פנימי להביא את עצמנו במלואנו לתוך הקשר.

המשמעות השנייה של נפרדות היא שיש מספיק מקום לעולם שלי גם בתוך המסגרת הזוגית, ושהחיים הפרטיים שלי מתאפשרים ולא מאיימים על הקשר. כדאי שנוודא שגם אנחנו וגם האהובים שלנו מרגישים שהצרכים החיוניים האישיים שלנו מתמלאים, לצד המגבלות הטבעיות שחיי המשפחה והזוגיות מביאים איתם. הבונוס של לחיות את החיים שלי לצד החיים המשותפים, הוא שאנחנו יוצרים קצת זרות וסקרנות, שעוזרות למערכת היחסים לקבל את הרעננות, החברות, והעניין, שהיא כל כך זקוקה להם.

אל תיבהלו מהעצמאות- לא מהצורך שלכם בה, ולא מהצורך של בן/ת הזוג שלכם בה. להפך, תשמחו ממנה ותדאגו לייצר אותה. להרגיש שאני מאמין באני השלם שאני בפני עצמי, ולשאוף לעולם משלי גם בתוך מערכת היחסים, הן בדיוק התחושות שיתרמו לקשר, יעצימו אותו, ויאפשרו את מרחבי התמרון שכל-כך חשובים בזוגיות- המרחב הפנימי שבו אני יכול להביא את עצמי בלי פחד וליצור אינטימיות, והמרחב החיצוני שמאפשר לי “לבקר” בעולמו של האחר, להסתקרן ממנו, ללמוד אותו, ולהיות שם לצידו ועבורו.

זוגיות צריכה לא רק לאפשר את האויר והתנועה שבאמצעותם כל אחד מאיתנו יכול לצמוח, אלא גם להיות הקרקע המפרה שעוזרת לכל אחד מאיתנו לגדול ולהתפתח לשיא שלו. אנחנו לא שניים שנהיים אחד, אלא שניים שהחיבור ביניהם מגדיל כל אחד מאיתנו.

מוזמנים ומוזמנות לצפות בפינה שבה דיברנו על הנושא.