איך הריבים משפיעים על הילדים?
הילדים חיים איתנו בבית, נושמים וחווים את האווירה המשפחתית, שמורכבת בין היתר גם מהדינמיקה הזוגית. הם סקרנים מטבעם, ומאוד רגישים אלינו באופן כללי. רוצים וצריכים לדעת מה קורה איתנו, ושמים לב לשינויים בהתנהגות וברגשות שלנו.
גם אם אנחנו לא רבים לידם (וכולנו יודעים שזה לא באמת קורה), הם עדים למריבות שלנו. הם מרגישים את המבטים, השתיקות הרועמות, הסלידה, הכעס הבוז, העלבונות והעצב. לומדים דרכנו, בין היתר, מהי מערכת יחסים זוגית, ואיך מנהלים ופותרים קונפליקטים.
מחלוקות הן חלק מהחיים, ורגשות שליליים הם חלק מהחיים, ומערכות יחסים קרובות כוללות גם מחלוקות ורגשות שליליים, כך שהכל בסדר במובן הזה. יחד עם זאת, כשהריבים הופכים חריפים ותכופים מאוד, האווירה הביתית מתקדרת ומשתנה, ונראה שהזוגיות הגיעה למקום משברי קשה, ההשפעה על הילדים הופכת להיות ממלמדת לפוצעת.
מדובר על טווח רחב מאוד של השפעות, שנובעות מכך שהילד, במקום להיות מושקע רובו ככולו באתגרים ההתפתחותיים האישיים שלו, עסוק בהתמודדות עם הסטרס שבבית, ועם מה שמצבם האישי והזוגי של הוריו עושים לו. מבחינת התסמינים, הכוונה להתדרדרות בלימודים, במצב הרפואי והנפשי (דיכאון, חרדות וכד’), ובמעמד החברתי.
זה קורה בגלל שהמצב בבית, מביא אותם להתמודד עם תחושות ומחשבות שגוזלות מהם משאבים רגשיים. הם יכולים להתמודד עם פחד אמיתי לעתידם, שתיפרדו כמו ההורים של החבר או הדמות ההיא בסדרה, ושהיציבות שהם זקוקים לה תיעלם ברגע. הם יכולים להזדהות עם העצב והעלבונות שלכם, או להרגיש אשמים, ולנסות לנחם, לדאוג ולטפל באחד ההורים או בשניהם, על חשבון ילדותם ורצונותיהם.
הם יכולים לחשוב או להרגיש בטעות שהם צריכים לבחור צד, לנחם את הנפגע (לדעתם) או להצטרף לחזק (לדעתם), ולדחות, לכעוס ולפגוע בצד שכנגד. הם יכולים לאמץ דפוס אלים או קורבני כשהם נקלעים למחלוקות עם כל מי שסביבם, ובפרט במערכות יחסים משמעותיות לאורך כל חייהם.
אז מה אפשר לעשות?
קודם כל לוקחים אחריות על המצב, ומחליטים לטפל בו. מחקרים שבודקים איך גירושים משפיעים על הילדים, מתייחסים במידה רבה למידת ולעוצמת הקונפליקטים שהיו בבית לפני הפרידה. כלומר, למצב הקונפלקטואלי השפעות בפני עצמו, גם אם מערכת היחסים לא מסתיימת בגירושין, כך שלהישאר רק “בשביל הילדים” לא באמת מונע מהם מלהיפגע ולהיות מושפעים לרעה.
אנחנו צריכים לזכור שאנחנו המודל שלהם ושבמקרה הספציפי אנחנו צריכים ללמד אותם לדבר, להקשיב, ולהגיע להסכמות עם האנשים הקרובים לנו ביותר, ולעבוד בשביל להשיג מערכות יחסים טובות, שיש בהן קרבה, חברות והערכה. זה אומר שגם אנחנו צריכים ללמוד לעשות את זה בעצמנו.
בחרו את הריבים שלכם, שימו לב למילים שאתם בוחרים, נסו ללמוד מה בדבריו של בן/ת הזוג מפעיל אתכם, שאלו את עצמכם מה באמת חשוב לכם בעמדה שאתם מביעים, בדקו מה יכול לעזור לכם לשלוט יותר טוב בעצמכם ובסיטואציה, דברו על מה אתם מרגישים, רוצים ומבקשים (במקום על הצד השני), נסו להקשיב ולהבין מה הצד השני מבקש להגיד לכם מעבר למילים, עשו מאמצים לוותר ולהתפשר בשביל האחר.
עשו את זה בשבילכם ובשבילם.